צור קשר שאלות ותשובות אודות יעל גולנידף הבית

1. מי צריך אבחון?

· מי שחווה קשיים גדולים בתהליך רכישת הקריאה, או שאינו מצליח להגיע  
  לקריאה שוטפת, אפילו אם הינו בעל אינטלגנציה טובה. 
· מי שנאלץ להתמודד עם קשיים ברכישת הכתיבה, או שהצורך לכתוב תמיד 
  מכביד עליו, מרתיע אותו, או כתיבתו קשה לפענוח (ממספר סיבות שונות: 
  סרבול גרפומוטורי, קושי בקליטת מרכיבי המלה ואחסונה בזיכרון, או  
  היסודות המבניים של המשפט, ושל הטקסט).  
· יש וכישורי ההבעה בכללותם, הן בכתב והן בע"פ, הינם מוגבלים.
· פער משמעותי בין הבנת הנקרא להבנת הנשמע (לטובת הבנת הנשמע).
· חשיבה מפוזרת, בשל קושי להבחין בין עיקר לטפל, להתמקד בעיקר,
  ולהפנים יסודות מבניים.
· קצב עבודה איטי, שאינו מאפשר עמידה בזמן המוקצב למבחן.
· חרדה משתקת לקראת או בעת המבחן.
· טווח ריכוז מוגבל, נפילות או נתקי קשב, חוסר מנוחה, וניסיון עקבי להתחמק
  מפעילויות עיוניות (גם אם הינו מסוגל לשבת שעות מול המחשב).
· קשיים משמעותיים ביכולת למידת חשבון, או מתמטיקה (כולל זיכרון חמקמק).
· קשיים ברכישת השפה האנגלית; קשיי שליפה, ואחסון בזיכרון, קשיים
  חמורים בכתיבה, ו/או בהבנת הנקרא.

2. האם יש משמעות לגיל?

ניתן לפנות לאבחון אף בגיל הגן, ואף מבוגרים שקשיי הלמידה שלהם מהווים מכשול בפיתוח כישוריהם, ובהצלחתם בלימודים חיוניים עבורם, או הצלחה אחרת בחייהם. אך ההפניה השכיחה לאבחון הינם בני כיתות ב'-י"א. המופנים לאבחון בכתה ב' הינם תלמידים שסיימו את כתה א' ללא רכישת הקריאה ו/או הכתיבה (או שהוריהם מעורבים, עירניים ומודעים למאמץ הרב שעליהם להשקיע בכל מטלה לימודית).  ככל שההפניה לאבחון נעשת מוקדם יותר – נצברים  פחות מטענים רגשיים המכבידים על הטיפול, אך ישנם תלמידים המצליחים לשמור על רמת הישגים סבירה, תוך התמודדות או עקיפת קשייהם, עד שלב מסויים בסולם הקושי העולה עם עליית הכתה.  

3. מה עדיף – אבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי?

אם אין אתה או ילדך (המועמד לאבחון) שייך לאלו שקיימת לגביהם סבירות גבוהה שבאבחון יעלה הצורך להתאמות ברמה 3, (הבחנות בע"פ,מבחן מצומצם יחסית בהיקפו,החלפת מתמטיקה בפיזיקה,כימיה או ביולוגיה) אזי עדיף אבחון דידקטי;

א. רק באבחון דידקטי ניתנות המלצות מפורטות לגבי דרכים לטיפול שרש, ז"א 
     כיצד יש לעבוד עם המאובחן, בכדי להתמודד או לעקוף את הקשיים החוזרים
     ומכשילים אותו בלימודיו.
ב. העלות צנועה יותר.
ג. במידה ונמצא, במהלך אבחון דידקטי, צורך באחת או יותר מההתאמות  
    המוזכרות לעיל – ניתן לפנות לאבחון פסיכולוגי (העלות הכוללת אינה חורגת
    משמעותית מאבחון פסיכודידקטי).

4. מתי, בדיוק, עדיף לפנות לאבחון פסיכודידקטי?

א.
כאשר קיים פער משמעותי בין כשר ההבעה בע"פ להבעה בכתב (לטובת 
     הבעה בע"פ).
ב. כאשר קיימים קשיים משמעותיים בארגון, ובאחסון חומר רב בזיכרון.
ג. לקות חריפה במתמטיקה (הקרויה דיסקלקוליה) מכשילה את ניסיונות 
    הלמידה בתחום זה, ואילו במקצוע חלופי (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) קיימים 
    סיכויי הצלחה טובים.
 
5. מה קורה מהרגע שמסכמים עם המאבחן אודות האבחון, ועד קבלת דוח האבחון כמסמך רשמי?

א.
פגישת היכרות עם ההורים (אם מדובר בילד או נער), משום שידיעת הרקע 
     ההתפתחותי, הרגשי והלימודי של המאובחן חיוני לדיוק בדיאגנוזה.
ב. מפגש או שניים, למשך זמן של 3 עד 6 שעות (תלוי בגורמים כגון קצב 
     עבודתו, היקף האבחון). בחלק זה מנחה המאבחן את המאובחן בביצוע 
     מגוון מטלות לימודיות, לבדיקת תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית, שטף 
     קריאה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, הבעה – בע"פ ובכתב, חשיבה 
     מילולית ובלתי מילולית, ולעיתים – בדיקת הכישורים המתמטיים.
ג. שיחה מסכמת, בה מזמין המאבחן את המאובחן והוריו (ולעיתים גורמים 
    נוספים רלוונטיים ליישום ההמלצות) לדיווח לגבי ממצאי האבחון, כרקע לשורת 
    ההמלצות המשתמעות מהם (המלצות כוללות הפניות לגורמים נוספים, דרכי 
    היבחנות, ודרכי עבודה להתמודדות או עקיפת לקויות הלמידה).
ד. יישום ההמלצות, תוך מעורבות ההורים, וגורמים בביה"ס (יועץ, מורת שילוב).
  
6. מהו אבחון טוב ואמין?

·
אבחון המשקף נכון את מצב המאובחן, על כישוריו וחולשותיו.
· ההמלצות הינן תולדה ישירה של ממצאי האבחון.

7. מהן עלויות האבחונים?

התמחור אינו אחיד, ומושפע אף מהרמה הסוציואוקונומית של אוכלוסיית היעד, אך סביר להניח שתמחור נמוך יהיה כרוך בצמצום מספר שעות העבודה המושקעות בניתוח ממצאי האבחון, ועם הצמצום – יורדת אף איכות ואמינות האבחון.
עלות האבחונים שלי (מאבחנת וותיקה שאינה מסוגלת להתפשר על איכות ואמינות) הינם 900 ₪ לאבחון הכולל מתמטיקה, ו-750 ₪ ללא חלק זה. נטייתי להתחשב בקשיי המימון באה לידי ביטוי בנכונות לתשלומים (עד 3 תשלומים). 



נבנה ע"י אינדקס עסקים
קופון הזהב - golden coupon